בחופש הגדול אמא מטיילת עם הילדים / או - הטיפים שלי לחופשה עם הילדים בחו"ל
החופש הגדול זה בדיוק הזמן הזה שאני לא אמצא את עצמי טסה לבד לחו"ל, גם אם ממש מתחשק לי. בכל זאת, חודשיים שהילדים לא במסגרות זה הזמן שלנו לחופשה משפחתית, בכל פורמט אפשרי בערך.
עד היום יצא לנו יותר לנפוש בארץ מאשר בחו"ל, בשנה שעברה אפילו ניסינו את הטרנד המגניב של Staycation והיה ממש נחמד. במשך כארבעה ימים היינו אורחים בבית של עצמנו, הגענו רק בשביל לנוח או לישון, אכלנו בחוץ, ראינו סרטים, היינו בים ובבריכה, נסענו למוזיאונים ובילינו זמן איכות משפחתי ממש כיפי.
השנה, עופר בנזוגי שיחייה, הבטיח לילדים שבקיץ נטוס לחו"ל. לא שיש לי משהו נגד זה, הרי אני רק מחכה לרגעים האלה של להתנתק מהקרקע ולנחות בארץ אחרת, אבל אני מודה שבתור מי שהתרגלה לקונספט של טיסות לבד, זה די עדין ומאתגר עבורי לטוס עם אחרים, כי אני תמיד צריכה להזכיר לעצמי שאני לא לבד ולהכין מראש את עצמי לשחרר דברים ולא להינעל רק על מה שאני אוהבת כמו שהתרגלתי.
החופשה המשפחתית הקודמת שלנו בחו"ל היתה חופשת בטן-גב קלאסית ברודוס, בית מלון ליד החוף, רוב היום בבריכה ובים, טיול קטן לעיר העתיקה ושוב סתלבט על המים. אז הפעם החלטנו לנסות טיול בעיר אירופאית.
בחרנו את פראג כי היא עמדה בתקציב שלנו לחופשה הזאת, וגם כי עופר ואני היינו שם לפני כמה שנים כזוג וידענו פחות או יותר מה היא יכולה להציע. כן, דווקא פראג, שלא ממש מפורסמת בזכות האטרקציות שלה לילדים, ובכל זאת הרגישה לנו מתאימה. התייעצנו עם הילדים מראש, כדי לתת להם לקחת חלק בהחלטה, וברגע שראינו שהם בעניין, סגרנו טיסות ומלון במרכז העיר (שיהיה במרחק הליכה למקומות מרכזיים).
פראג, עיר ארופאית קלאסית.
החשש הכי גדול שלנו היה שהילדים לא יתחברו. בכל זאת, עיר אירופאית קלאסית, כבדה כזאת, עם היסטוריה שיושבת עליה ככה כמו עננה. אבל החלטנו מראש שהפעם מטרת הטיול היא זמן איכות משפחתי, וזה אומר לזרום עם מה שכולם מרגישים. העניין הפעם לא יהיה לסמן "וי" על כל אתר תיירות חובה, ולא להספיק להגיע לכל המקומות ה"שווים", אלא פשוט ליהנות מהחופשה יחד ולזרום עם מה שמגיע. והאמת? זה לגמרי מה שעשה את הטיול הזה מוצלח לדעתי. והוא היה מוצלח הרבה יותר ממה שדמיינתי.
משפחה בהפרעה וילדים נהנים בפראג.
טיפים ורשימות לטיול בפראג, עם ובלי ילדים, אפשר למצוא בכל רחבי הרשת (ואם יש שאלות ספציפיות מוזמנים לשלוח לי בתגובות, או להיות בקשר, ואענה בשמחה), אז רציתי לתת כאן את הטיפים שלי לנסיעה מהסוג הזה, יותר בקטע של ההתנהלות והסגנון.
רשימת הטיפים שלי לטיול בחו"ל עם ילדים - ( לא לאימהות בלבד :)
לזרום – מילת המפתח של הטיול. ככל שתיצמדו חזק לתוכנית מאורגנת, יהיה קשה יותר עם בלת"מים וסטיות, שתמיד קורים, על אחת כמה וכמה בטיול עם ילדים שלא תמיד נהנים מהדברים שנראים לנו מהנים או מעניינים. בואו מראש בכוונה לזרום, מה שיהיה יהיה. ככל שהמנטרה הזאת תהיה שגורה לכם בראש מתחילת הטיול, זה מה שיעשה את ההבדל, ולא תסתובבו חצי יום עם תחושת פספוס כי סיימתם סיור של יום שלם באמצע הצהריים בגלל שמישהו התעייף ומיצה ורצה לחזור לבריכה במלון.
להזמין מראש יום נוסף – הגעתי למסקנה שהיום הראשון של הטיול הוא יום הסתגלות. כן, גם אם מגיעים מוקדם בבוקר. כשאני מטיילת לבד או עם מבוגרים, זה הרבה יותר קל לנחות, לארגן דברים בחדר ולצאת לטייל עד הערב ולנצל את היום הראשון כיום מלא. אבל הילדים, שבקושי ישנו בלילה לקראת הטיסה, מגיעים למדינה אחרת אפופים ועייפים, והיום הראשון בד"כ עובר על סיור הסתגלות קצר ברחובות ליד המלון ושנ"צ ארוך / שנת לילה מוקדמת. אז אם ארבעה ימים מלאים בעיר מספיקים לזוג, להזמין חמישה עם ילדים.
לא להתבאס לטוס למקומות שכבר הייתם בהם בלי הילדים – נכון שתמיד עדיף לגלות מקומות חדשים, אבל זה מאוד נוח וכיף וקל לחזור למקום שאתם כבר מכירים. גם כי לא יהיה לחוץ לכם להגיע לכל האתרים התיירותיים והדברים שחייבים לראות, ואז תוכלו להיחשף לדברים חדשים או חוויות שמתאימות יותר לילדים ולא להרגיש שפספסתם משהו, גם כי זה מוריד את זמן ההסתגלות וההיכרות למקום חדש, ומאוד נוח לטייל כשאחד מכם כבר היה או מכיר את האזור.
לפרגן לבן הזוג זמן לעצמו – אפשרו אחד לשני רגעים של מנוחה / שקט / כל דבר אחר שהשני צריך, תוך כדי הטיול. לא חייבים כולם ללכת לבריכה באותו אחה"צ, ואם בא לי לנוח בחדר ולקרוא ספר או ללכת לקניות בזמן שכולם בבריכה זה לגמרי בסדר, או אם לבנזוג שלי יש אפשרות לצאת בערב לפגוש חבר שנמצא במקרה בעיר ולשבת איתו לשתות בירה, ואני אשאר עם הילדים במלון, זה לגמרי בסדר. למצוא רגעים של לבד בתוך כל הביחד הזה, בעיקר בין בני הזוג, זה כיף גדול ומטעין אנרגטית.
להתפצל – בהמשך ישיר לסעיף הקודם, יכול להיות רגע שבו ילד אחד יתעקש לעשות משהו אחד והילד השני ירצה משהו אחר, וזה בהחלט מומלץ להפריד כוחות. כשכל הורה הולך עם מישהו לפעילות אחרת. אפילו אם זאת רוצה מוזיאון והשני רוצה לחזור למלון בינתיים, זה מאפשר לילדים לחוות את מה שהם רוצים בהנאה ובלי כעסים מיותרים, וגם נותן להם קצת מרווח אחד מהשני, משהו שיכול להיות שהם זקוקים לו כשהם נמצאים יחד 24/7 מחוץ לשגרה ולא תמיד רגילים לזה.
פשוט זה הכי כיף – חפשו את הדברים שהילדים נהנים מהם, ולא בהכרח את מה שנראה לכם אטרקציות חובה. אנחנו בילינו שעה במשחקי צילום של כל מיני בניינים עתיקים מיוחדים, כשהילדים התלהבו להצטלם כאילו הם נוגעים בקצה הגג או הכנף של הפסל. ממש לא עניין אותם להיכנס לכנסייה עצמה ולראות מה קורה שם, והם הרבה יותר נהנו מהמשחק הזה בחוץ. וזה, כאמור, לגמרי בסדר כי אנחנו זורמים וזה.
להתחשב בכולם – אם למישהו קשה והוא רוצה לסיים את הסיבוב מוקדם יותר כי קשה לו, אנחנו מסיימים מוקדם יותר. כמובן שמדברים על זה תוך כדי עצירה בדרך, אפשר לתת אופציות חלופיות להמשך הטיול, לבדוק איזה מקומות קרובים יש או מה מומלץ לעשות בהמשך, אבל אם מישהו באמת מתקשה, המטרה לתת לו להבין שכולנו כאן יחד ולא לעשות לו מצפון שהוא הורס את הטיול לכל השאר. הוספתי את הסעיף הזה, כי בסיטואציה דומה שקרתה לנו, הבן שלי היה ממש עצוב כשהוא הבין שממש קשה לו להמשיך לטייל בחום שרבי, והוא מיצה וביקש מאתנו לחזור למלון. הוא אמר שלא נעים לו מכולנו ושהוא מרגיש שהוא הורס לנו את הטיול. אז ממש לא! ואת זה היה חשוב לי להבהיר לו. כל הרעיון בטיול משפחתי, מבחינתי בכל אופן, הוא הזמן איכות יחד והיציאה מהשגרה, ויותר חשוב לי שהם ייהנו וירגישו טוב מאשר להספיק עוד שעתיים במצודה או באיזה מוזיאון.
לקחת חטיפים / פירות בתיק – הרבה פעמים בין הארוחות העיקריות, כשטיילנו הרבה זמן בכל מיני אתרים, עשינו 'עצירת חטיף'. זה קודם כל חסכוני, כי לא חייבים באמת כל פעם לעצור בדוכני אוכל ולקנות משהו (חטיף או סלסלת פירות שקונים בסופרמרקט ליד המלון הם בדכ יותר זולים משמעותית ממה שמוכרים בדוכנים ליד האתרים התיירותיים), ולפעמים כשהולכים הרבה ומסתובבים, תמיד יהיה ילד "רעב" או ילד ש"בא לו משהו", אפילו שרק אכלנו ארוחה מלאה שעה קודם. בקיצור טוב שיהיה בתיק.
להתנתק מטלפונים – אני בנאדם שחייב להיות מקושר, כמה שיותר. בכל הנסיעות שלי אני עושה חבילות תקשורת לנייד, כדי שתהיה לי האופציה להתחבר על הדרך, לבדוק, לכתוב, להגיב, להעלות. הפעם אמרתי שאני הולכת על wifi ומתנתקת. החלטתי שהנייד יישאר בתיק, על שקט, ואני מוציאה אותו רק כדי לצלם (כן כן, ניידי הוא מצלמתי). זאת היתה אחת ההחלטות הכי טובות שקיבלתי בטיול הזה, כי זה אפשר לי להיות נטו עם המשפחה שלי, וליהנות ממה שקורה סביבי בלי הסחות דעת וענייני עבודה. היינו יום שלם, מהבוקר עד הערב, בפארק מים, כשהנייד סגור בלוקר, ואפילו לא צילמתי כלום, אבל נהניתי כמו שלא נהניתי הרבה זמן.
לעצור להודות על כל הטוב הזה – הייתי חייבת להכניס את זה, כי הרבה פעמים אנחנו שוקעים בלוז של הטיול ובכל מה שקורה סביבנו, ונהנים מהכל ונורא כיף לנו, ובאיזשהו שלב הכל נורא מובן מאליו כזה. מצאתי את עצמי בכמה מקומות פשוט עוצרת לרגע, בתוך עצמי ועם עצמי, מסתכלת מבחוץ על הסיטואציה ועל המשפחה האהובה שלי, גם עם כל הקשיים והבלתמים או העצבים שיש פה ושם, ופשוט מודה על הרגע. כי זה לא מובן מאליו שאנחנו כאן ושאנחנו מאפשרים לעצמנו זמן איכות כזה יחד, ושאנחנו בריאים וכיף לנו ואנחנו נהנים ככה. אז כן, זה עושה כל כך טוב על הלב ונותן כל כך הרבה אנרגיות טובות פשוט לעצור ולהודות על רגעים קטנים האלה.
בקיצור, סעו עם הילדים בראש פתוח, תיהנו מהזמן יחד, ותחזרו עם רעיונות לטיול הבא שתעשו לבד :)