אמהות מטיילות לבד / נורית יער
האם המטיילת לבד החודש, היא לא רק אמא, היא גם סבתא, והיא פשוט אישה נהדרת ומעוררת השראה. היכרתי אותה בקבוצת פייסבוק של מטיילי סולו ישראלים, קבוצת מטיילים לבד משתפים, ופשוט נדלקתי עליה רק מקריאת תגובה שלה באחד השרשורים. שמחה כל כך שהיא הסכימה להצעתי להתארח כאן, ולכתוב לי את הסיפור שלה תוך כדי טיול (היא נמצאת כרגע במזרח), והכי אני שמחה, שכולכם תכירו אותה עכשיו, ותבינו איזה מדהימה היא. בקיצור, קבלו באהבה גדולה את נורית יער.
מי את? (ספרי על עצמך בכמה מילים)
שמי נורית, אני בת 63 (ו20 יום).
אמא לשלושה (41, 42.2 43.7) כן, צפופים. בת 22 הייתי אמא לשלושה.
אז כיום אינני אמא במשרה פעילה, רק בתואר. סבתא לששה (15,13,12,8,7,4).עם הנכדים אני פעילה, ומעורה בחייהם.
במהלך חיי עבדתי במס' עבודות, בעיקר כאלה, שהשאירו לי זמן להיות עם הילדים. (מורה מ.מ. מנהלת מועדון קשישים, מזכירה). בגיל 40 התגרשתי, חייתי עם בן זוג, ומגיל חמישים, חייתי לבדי בקראוון (נייח). למדתי תרפיה בגינון, וטיפלתי בתינוקות.
ביוני, 18, נתבשרתי שעלי לעזוב את הקראוון, כי מנהל מקרקעי ישראל מורה לפנותו. אחרי שלושה ימי אבל וקושי (גרתי שם 19 שנים), החלטתי, שאם כבר אורזת, אז מגשימה חלום, ומטיילת להכיר עולמות במזרח.
איפה נסעת לטייל לבד?
טיילתי לפני חמש שנים שבועיים באיטליה. אבל עכשיו, אני בתחילתו של טיול ארוך, בהודו ושכנותיה (בורמה, וויאטנם, נפאל).
מה פתאום נסעת לבד לטייל בחו"ל? (השתגעת או מה?)
למה לבד? במשך שנותי האחרונות, בהן אני חיה לבד, אני שמה לב, כמה הוא חשוב לי. וכמה לא נמאס ממנו. ומכיוון, ששמתי לב, שגם בטיולי קבוצות, אני מוצאת את עצמי משתרכת, או מתגנבת לסימטה שהמדריך לא לקח אליה, החלטתי להיות אדונית לעצמי.
איך הגיבו הקרובים אליך כששמעו על הנסיעה?
ברור שהתגובות היו מגוונות. מ "יו, איזה כייף, גם אני רוצה..." ל "השתגעת?! מה יש לך לחפש בלכלוך הזה?" היו שלא האמינו עד הרגע האחרון, שאני באמת נוסעת. והנכדות, שאמרו שיתגעגעו, ולמה כל כך הרבה זמן. הרגעתי אותן, שסבתא לא מתה. סבתא הולכת ליהנות, וחוזרת. והילדים, פירגנו לאמא שלהם.
האם היו לך חששות כלשהם לפני הנסיעה? (ואם היו, איך התגברת עליהם?)
ברור שהיו חששות. אני לא כל כך שולטת בנייד. יודעת שהצעירים היום, עושים הכל דרכו. קניתי מפה. אני מסמנת עליה את המקומות שאני מתכוונת להגיע אליהם. אני עדיין בתוך הטיול, לא יודעת אילו הפתעות יצוצו, אבל אני סומכת עלי, שאדע לפנות ולשאול, אם יש צורך.
ספרי על רגע מאושר אחד שזכור לך במיוחד
מכיוון שאני עוד מטיילת, אי אפשר לעשות סיכום. אני בעיקר, מנסה ללמוד על ההודים. על האופן בו הם חיים, על האמונות שלהם וכיוב'. כשטיילתי באחד הרחובות האחוריים, צילמתי, וחײַכתי לנשים והילדים שם, שמחתי לקבל הזמנה לאחד הבתים, לכוס תה. הייתי מאושרת מכך, שלא נבהלו ממני, אלא הבינו את כוונותי הטובות
אפשר לראות בתמונה בראש הפוסט, את ההיי שהייתי בו אחרי הרכיבה על האופנים.
מהם 2 הטיפים הכי חשובים שלך למי שנוסעת לטייל לבד בחו"ל?
הטיפים שלי: אל תעשי נסיעות ארוכות מדי, ביום אחד.
אל תתביישי לשאול, אם אינך בטוחה במשהו. אפילו מספר אנשים.
המלצת טיול אחת שלך, לאזור בו טיילת.
הודו אינה מקום, שכולם מתחברים אליו. צפוף, מלוכלך, רועש. אך לעיתים מצויים בה איים של שקט ורוגע. אחד מהם היה במונאר. מקום המוקף במטעי תה ירוקים. שהיתי שם בחדר בין המטעים, היה קסום.
האם תמשיכי לטייל לבד גם בעתיד?
בוודאי שאמשיך לטוס לבד. מי שעושה זאת בהודו, הכל קטן עליו.